רנינג׳ה - פרק ב׳

״למה אתה יוצא כששיא הכיף עוד לא קרה?״ שאל אותו גובלין כתום תינוק שעמד בקצה המנהרה.

״מה אתה עושה כאן תינוק כתום?״

״אתה צריך להיות בתפוז הכתום בתוך הנדנדה״ ענה לו הגובלין הכתום בחוצפה.

״אתה מתחצפן אלי גובלידס? שזה שילוב של גובלין ודרדס.״ ניפח רני את השרירים העגולים שלו.

״אני רציתי חבר כתום גדול, ברחתי עכשיו מהגנון, לא רוצה לשחק ברכבות,

רוצה לרוץ במנהרות ולטפס על הקירות , להרוס מכשולים ולהיות חייל בצבא העצבים.״

רני הסתכל על הגובלין הקטנטן שהיה עגלגל ושמנמן.

״אני שמעתי עליך הרבה סיפורים, שאתה מוכתר כאלוף העצבים. אתה מפורסם, מלמדים עליך את הגובלינים כבר מהגן.

אבא שלי הוא המאמן הראשי בתקרת הטיפוס. אתה יצאת לפני ההפתעות הכי מצחיקות.״

״אתה מזמין אותי להיכנס שנית לתוך המנהרה?״

״אני מציע לך הצעה, אתה יכול ללכת או להיכנס חזרה.״ עמד הגובלין הקטנטן עם שתי ידיים על המותניים.

״ואיך אני אדע שאתה לא משתף פעולה? שאתה לא תסגיר אותי, בוא נגיד לאבא שלך?״

״כי אבא שלי לא מרשה לי לדבר עם זרים, והוא יעניש אותי שברחתי מהגנון של הילדים, והוא יכעס שהגעתי למסלול הצבאי של הגובלינים…״

״טוב, טוב אתה יכול להפסיק…״

״אז אתה מאמין לי?״ קפץ הגובלין הקטן משמחה.

״יאללה תכנס לתוך הכובע ונעלם בתוך המנהרה.״

רני והגובלין הקטנטן נכנסו חזרה לתוך המנהרה. הפעם החליט המאמן להכניס את הגובלינים בזוגות.

היו במנהרה שני גובלינים כתומים וההפתעה השפריצה להם מים בפנים – היו אלה מים שצבעו אותם בשלל צבעים.

הגובלינים המופתעים הרימו ראשם, נגבו את פניהם ופלש נוראי צרב את עיניהם.

כשהם צבועים בצבעים ועיניהם רואות הבזקים, ההפתעה השלישית לא איחרה לבוא כשלפתע הורגש משב של רוח חמה מאחוריהם.

הם תפסו את אחוריהם ורצו כל עוד נפשם בם. גל של אש רץ בעקבותיהם ולחך מעט מעכוזיהם.

רני התגלגל מצחוק אל מחוץ לתקרת הטיפוס. הוא נפרד מהגובלין התינוק אחרי שעשו סלפי משותף.

רני נתן לגוגו, כך קראו לגובלינון הקטן את התמונה ״שיהיה לך למזכרת.״

והלך לכיוון בית התפוז שלו כדי להכין רשימת הצקות להיום, כשלפתע הוא שומע את הרעשים בלב.