וינסאנט ואן רני חלק א׳ - פרק ג׳

גל ישב כשסביבו דפים רבים כשהוא מצייר ציורים.

״איזה ציורים יפים״ קפץ רני מציור לציור.

גל הרים אליו את עיניו וחייך.

״אני רואה שאתה מחייך ואני מאוד שמח, אבל מה קרה ללב שלך שהוא כואב?״

״אתה יודע שיש לי המון חברים שאת כולם אני אוהב מכל הלב״

״ברור שאני יודע״ התמקם רני על המנורה.

״תרד משם״ אמר גל ״למה התמקמת כל כך רחוק?״

״אני מסתכל על כל הציורים ממעוף המנורה״ צחק רני בקול חזק נורא.

״ששש.. שההורים שלי לא ישמעו אותך הם עוד יחשבו שהתחלתי לדבר עם עצמי״ ביקש גל מרני שינמיך את קולו.

״אופס שכחתי״ צחקק רני ״התלהבתי מכל הציורים אתה כל כך מוכשר.״

״אני כל כך אוהב לצייר״ הסכים גל ״הציור מרגיע אותי וגורם לי לשקט בלב, לרגיעה במחשבות ובסוף יש גם תוצאות יפות.״

״אני מסכים לכל מילה אבל אם הוזעקתי לכאן יש כנראה איזו בעיה.

אני יורד מהמנורה ואתה מספר לי עכשיו למה יש בתוך ליבך מצוקה״ רני קפץ מהמנורה והתיישב לצידו של גל.

״כל הרעיון התחיל בזה שהמורה נכנסה לכיתה וסיפרה לנו על תערוכת ציורים שעומדת להיות,

ושבתערוכה הזו יוצגו יצירות של מבוגרים, של נוער ושל ילדים – קוראים לה ׳תערוכת הפרצופים׳.״

״איזה שם יפה״ אמר רני ״אני כבר אוהב את התערוכה הזו, אבל אני עדיין לא מבין מה הבעיה.״

״כל מי שמעוניין לצייר יבחר כמה חברים ויצייר דיוקן שלהם, הציורים יעברו ועדה של ביקורת והציורים היפים ביותר יוצגו בתערוכה.״

״ואני עדיין לא מבין את הבעיה״ אמר רני ״אתה חושש מהועדה? הרי אתה כל כך מוכשר בצורה כזו שכל ציור שלך יתקבל,

תסתכל על הציורים אתה צייר גאון בכל הזמנים.״

״זו לא הבעיה בכלל״ אמר גל.

״אז אתה יכול לומר לי מה הבעיה ולא לספר לי על התערוכה?״

״הבעיה היא״ התחיל גל להסביר.

״אני מקשיב, סוף סוף הגענו לעניין״ הוסיף רני משפט רני.

״יש לי המון חברים״ השחיל גל חצי משפט.

״כן אני יודע אני מכיר את כולם, שוקי ועמוס ועמוס השני ואביבה ואילנה מתל אביב, שכחתי מישהו?

ואוריה , עידו, נופר, תבל וים מחיפה, ויש את הקבוצה מנהריה, ליאור, חנוך, אופק וחגית ואת אלה מהקיבוץ, מיכל, יעל, ענת ועמית..

והקבוצה מהמושב, גלית, יועד ורון ומהמושבה ליד, אלון, שובל ופלג.״

״אתה רוצה להקשיב לבעיה שלי או לערוך לי את רשימת החברים שלי?״

״כן, כן אני מקשיב״ אמר רני.

״המורה אמרה לבחור מספר חברים ואני לא יודע את מי לבחור אני אוהב את כולם.״

״אתה בכלל רוצה לבחור? למה לבחור״ אמר רני ״אפשר לצייר את כולם.״

״איך אפשר לצייר את כולם? היא אמרה מספר חברים.״

״היא אמרה על מה לצייר?״

״לא. אבל מציירים על דף זה ברור לא?״

״לא״ אמר רני ״היא לא אמרה על מה מציירים והיא אמרה כמה חברים ולא ציינה כמה.״

״אני רואה בעיניים שלך שיש לך רעיון, אתה מוכן לשתף אותי?״ שאל גל.

״בטח שיש לי, רעיון גאוני, רעיון גאוני. אתה תצייר את כל החברים שלך את כולם על הקירות שבכל העיר, על קירות בניינים ומשרדים,

על הקיר של מגרש הכדורגל. אתה הבנת אותי? וכך תוכל לצייר את כל החברים כולם וזו תהיה תערוכה שתישאר לעולם.״

״מתי אספיק לצייר הכל? ומי יעזור לי לצבוע זה ייקח המון זמן.״

״אל תדאג הבאתי מלאי של בוקסי צבע, אתה תצייר והם יצבעו.״

״את הציור צריך להגיש עד מחר״ אמר גל.

״יש לנו את כל הלילה זה המון זמן.״

במהלך כל הלילה צייר גל על קירות העיר את כל פרצופי החברים ורני פיקד על משלוח בוקסים צבעים,

וכשהאיר השחר, העיר כולה זרחה מתוך החיוכים של כל חבריו של גל, שעל קירות העיר מצוירים.