רני זהיר בדרכים - פרק ג׳

רני עמד ליד טלי על קצה המדרכה, טלי מיד חשה בנוכחותו.

״מה שלומך טלי?״ שאל רני.

״למה אתה שואל כשאתה רואה בדיוק איך אני מרגישה?״ ענתה לו טלי בישירות.

״אני מנסה להיות מנומס״ אמר רני.

״אל תנסה להיות מה שאתה לא״ ענתה לו טלי.

״אני רואה שאת במצב רוח קרבי, אני צריך לחזור להביא שחפץ?״

״לא״ אמרה טלי.

״אני דווקא חושב שכן, חכי כאן אני תכף חוזר. זהו עכשיו אני עם שחפץ את יכולה להגיד מה שאת רוצה.״

״אני עצבנית, אני רותחת אני הולכת לשבור להם את המקל הארור הזה עם העיגול שמצוי בקצה,

אני מרגישה כמו דחליל בגינה שאמור להפחיד ציפורים ובסך הכל הופך להיות מקום שהציפורים נחות עליו.

הוא לא מרתיע אפילו גוזלים, סתם מיותר, אני מרגישה מיותרת, ואני רואה את הפרצופים של הנהגים שממהרים כל אחד למקום אליו הוא נוסע,

לאף אחד אין באמת חשק להיות בתוך המשחק הזה אבל כולם משחקים אותו.

לי אין באמת חשק להיות דחליל זהירות בדרכים ולנהגים אין חשק לראות אותי כאן,

ואתה יודע בדיוק מה קורה כשלא באמת נהנים ממה שעושים.״

״אני אוהב אותך טלי – כמה שאת אותנטית ומקסימה.״

״קראתי לך כדי שתפתור את השעמום הזה ולא כדי שתספר לי כמה אתה אוהב אותי.״

״אש אש אש – טוב שהבאתי שחפץ״ אמר רני לעצמו. ״אנחנו הולכים להנות מכל רגע״ אמר רני.