רני בספארי - פרק א׳

נורה צהובה הבהבה בממלכה המעוגלת שבה רני מתגורר. רני בדיוק התעורר מנמנום וקלט את הנורה.

נורה צהובה מהבהבת מסמנת שלב של ילד מתכווץ – וזה אומר שהילד לא רוצה לעשות משהו ומישהו מכריח אותו,

באיך המבוגרים קוראים לזה? רגע רני תכף ייזכר במילים המזויפות האלה שעוטפות אינטרס בעטיפה מסולפת.

כן כי אם מישהו לא רוצה לעשות דבר מה למה צריך להכריח אותו?

רני התקרב לנורה המהבהבת וראה שהיא מקושרת ישירות לליבו של גל.

״מה האמא המעצבנת של גל כבר עושה לו?״ הרהר רני.

״רני אתה יכול לחשוב קצת יותר בשקט״ הגיחה לה פשפש משום מקום.

״שומעים את המחשבות שלך גם בקצה המרוחק של רחוב המלאכים השומרים״ חייכה אליו פשפש, כששתי אוזניה הענקיות מתנפנפות באוויר.

״ככה אני כשמעצבנים אותי.״

״מי כבר עצבן אותך״ התרחב חיוכה של פשפש.

״אמא של גל, תראי את הנורה שמחוברת ללב שלו, צהוב צועק״ ככה רני קורא לצהוב מהבהב.

״אני רואה״ ענתה פשפש ״אך לא כתוב על הנורה את הסיבה להתכווצויות שבליבו של גל.״

״אני לא צריך שיהיה כתוב״ הישיר רני את ארבעים העיניים הכתומות שלו לעברה של פשפש.

״אני יודע שזאת אמא שלו עם הרעיונות החינוכיים שלה.

תמיד היא סוחבת אותו לכל מיני מקומות כי היא רוצה להוכיח לכולם ובעיקר לעצמה שהיא האמא הכי טובה ושהיא משקיעה בילדים שלה,

ובגלל שהיא בודקת את עצמה לפי נורמות אנושיות שקובעות איך אמא טובה צריכה להתנהג ,

מה היא צריכה להגיד ולאלו מקומות בילוי לקחת את ילדיה בשעות הפנאי,

היא גורמת לגל לעשות דברים שהוא לא רוצה והלב שלו צועק כל הזמן.״

״אני מבינה שאתה חושב שהאמא שלו היא הבעיה״ מלמלה פשפש.

״אני בטוח, אני לא חושב , תחליפי את החושב בבטוח.״

״אני יודעת שהביטחון העצמאי שלך מאוד עצמאי אבל בכל זאת זו רק השערה.״

״פשפש, אמא של גל מעצבנת אותי ואת כדאי שלא תוסיפי אש.״

״אני לא יכולה להוסיף אש כי אני אוויר״ הסתובבה פשפש מול רני ״אתה רואה למדתי ריקוד חדש.״

״טוב אז תלכי להתאמן בריקוד החדש שלך אני הולך לעזור לגל.״

״אבל אני רוקדת אותו מצוין אני לא צריכה להתאמן״ הגיבה פשפש.

״אז תמציאי לו שיר עד שאני אגיע״ צעק לעברה רני ונעלם.

גל ישב על מיטתו כשרני הגיח וסידר את עצמו בתנוחה נוחה לצידו של גל.

״הי גלוש למה אתה עצוב, מה אמא שלך כבר עוללה?״

״איך ידעת שזאת אמא שלי?״ הביט בו גל מבעד לשתי עיני הגולות הענקיות שלו.

״מי כבר יכול להיות, לא צריך להיות פרופסור באוניברסיטה כדי לדעת שזו היא.

מה הפעם? איזה רעיון נכנס לה לראש ומסרב לצאת משם?״ התעניין רני.

״היא רוצה שנסע לספארי ואני לא רוצה לנסוע לשם, אתה יודע שאני כל כך אוהב חיות שאני פשוט לא מסוגל לראות אותם סגורים בתוך כלובים

או במתחמים סגורים וכל זאת כדי שאנשים יבואו להביט בהם. זה לא נכון לקחת מבעל חיים את החופש.״

רני הסכים עם כל מילה שגל אמר ולאות הסכמה קיפץ – לקפץ זה כמו לעשות הינהוני כן עם הראש.

״אז מה נעשה רני?״ שאל גל כשהוא מיואש מהמצב.

״בשום אופן אני לא רוצה ללכת ואמרתי לה, אך היא ענתה לי שהיא אמא שלי והיא יודעת מה טוב לי.״

זה המשפט הכי נדוש אצל המבוגרים שיש להם ילדים – כאלה שקוראים לעצמם הורים והוא כל כך לא מדוייק,

כי רק הילד יודע מה טוב עבורו, ואם הם רוצים לשמח את הילד שלהם הם פשוט צריכים לשאול אותו מה הוא רוצה לעשות

ובמקום לעשות את הדבר הפשוט הזה הם מחליטים שהם יודעים ומבטלים את זכותו של הילד להביע דעה.

זו ממש שליטה במסווה.

״היא אמרה לי שאני אוהב חיות והיא לא מבינה איך זה שאני לא מתלהב לנסוע לספארי,

וכשניסיתי להסביר לה על החופש והכלובים היא לא הקשיבה.

תגיד רני גם אני נמצא בכלוב אם מחליטים בשבילי?״

״לא! אתה לא בכלוב, נכון שאמא שלך קצת דומה… טוב לא משנה״

עצר רני את עצמו מלאמר דבר מה שיעליב את גל, בכל זאת האישה השתלטנית הזו,

היא אמא שלו וגם היא לא אשמה שהיא פועלת לפי מה שאמא שלה שהיא הסבתא של גל לימדה אותה,

אבל לגל יש את רני ורני הולך להפוך את היום הזה ליום מאוד שמח שאף אחד לא ישכח…