רני המכתים - פרק ג׳
רני מצא את אדמית יושבת מתחת עץ חרוב גדול בפתח ביתה והיא עצובה מאוד. ״שלום אדמית״ קפץ רני. ״שלום רני״ אמרה אדמית. ״אני רואה שאת מאוד עצובה.״ ״כן אני עצובה כי לא משנה מה אעשה תמיד יקראו לי בסוף ג׳ינג׳ית.״ ״או חלודה״ הוסיף רני. ״נכון גם את המילה הזו הם אוהבים להגיד. מה אני אעשה? מה אני אשמה שנולדתי ג'ינג'ית. למה לא נולדתי עם צבע שיער חום?״ ״מה פתאום חום״ צעק רני. ״חום זה צבע משעמם. את נולדת עם הצבע הכי יפה בעולמות. כתום. גם אני כתום ואף אחד לא קורא לי ג׳ינג׳י.״ ״אתה מלאך ומלאכים מקבלים את כולם בדיוק כמו שהם, לא כמו ילדים שמחפשים איך ללעוג לאחרים.״ באותו רגע עברו על המדרכה בסמוך לביתה של אדמית מספר ילדים וכשהתקרבו אליה אמרו: ״אדמית הכתומה – צבע שיער חלודה.״ הדמעות החלו לזלוג מעינה של אדמית. רני התחיל לבעור בתוכו מכעס ואמר לה: ״קומי הולכים.״ ״לאן הולכים?״ שאלה אדמית. ״לסגור חשבון עם הילדים הדבלילים האלה.״ ״מה אתה מתכוון לעשות?״ שאלה אדמית. ״בואי איתי ותראי במו עינייך ולפני זה תנגבי את הדמעות. אני שונא מים. אני אוהב אש. אנחנו מנגבים דמעות והולכים להדליק מדורות.״ אדמית קמה ניערה את מכנסיה מהחול שנדבק אליהם, והלכה אחרי הכדור המקפץ. ״אתה הולך לכיוון בית הספר״ אמרה אדמית. ״אבל עכשיו אחרי הצהריים אין שם אף אחד.״ ״דווקא יש״ אמר רני. ״שכחת משהו.״ ״נכון״ נזכרה אדמית. ״היום יש מפגש של שתי הכיתות, הכנה למפגש פורים.״ כשהם התקרבו לשער בית הספר רני הרגיש שהחשש חודר ללב של אדמית. ״תזדקפי ותחייכי״ אמר רני. ״ומה יהיה אם הם ילעגו לי? והם בטח יעשו זאת.״ ״אני מחכה לרגע הזה בדיוק״ ענה רני. והרגע לא אחר לבוא, בשנייה שהילדים ראו את אדמית, הבנות החלו להתלחשש ביניהן, ואחד הילדים זרק לאוויר ״הנה הג׳ינג׳ית הגיעה אולי היא רוצה לצבוע אותנו בחלודה לכבוד מסיבת פורים.״ ״ביקשת קיבלת״ אמר רני לתוך כובע הרמקולים שלו. ״מה זה? מי זה?״ נדהמו הילדים. ״ממלא המשאלות״ הוסיף רני לדבר לתוך כובע המיקרופונים שלו. הוא הוציא את כובע המרקרים ובחר את הצבע הכתום זוהר, נתן לו הוראה לצבוע את השיער של כל הילדים באותו צבע של השיער של אדמית. ״ומה עכשיו?״ שאלה אדמית. ״לכמה זמן הקסם הזה מחזיק?״ ״מה זאת אומרת?״ שאל רני. ״מתי הכתום יעלם להם מהשיער?״ ״לא יעלם״ אמר רני. ״מה זאת אומרת לא יעלם?״ שאלה אדמית. ״כל עוד המרקר שלי בשיער שלהם גם השיער שיגדל להם יהיה כתום״ צחק רני. הילדים רדפו אחרי אדמית. הם הבינו שאיכשהו מה שקרה להם קשור אליה אבל הפעם אף אחד לא צחק עליה אלא שאלו בקול מפוחד ״אדמית איך הכתום הזה יעלם?״ ״תגידי להם שילכו לעשות קרחת״ אמר רני. ״מה קרחת?״ זעקו הילדים. ״יש לכם גם אפשרות להישאר כתומים״ שמעו הילדים את הקול מתוך המיקרופון.
הערה – לכל סיפור יש מספר משימות הקשורות לאותו סיפור ויופיעו מתחתיו. אתם מוזמנים לענות על השאלות , רני מוסר הנאה מלאה.
1. אדמית רצתה להחליף את צבע השיער שלה בגלל שהילדים לעגו לה. האם אתם רציתם להחליף משהו בעצמכם? אם כן את מה ומדוע?
2. מאיזה רגע חששה אדמית ולאותו רגע בדיוק חיכה רני? מה ההבדל ביניהם? מדוע היא חששה מהרגע שלו רני חיכה?
3. האם גם לכם או לחבר טוב שלכם לעגו אי פעם? אם כן כתבו כיצד הגבתם.
4. אם רני היה מופיע עם כובע המשאלות שפותר את כל הבעיות, איזה בעיה הייתם רוצים שיפתור עבורכם?
5. כל המקרה קרה בפורים. בדקו במגילה אסתר ובחרו צבע אחד שמוזכר במגילה. רשמו שאלה (שאלת מחשבה מחוץ לעיגול – כמו שרני ממציא) בנוסח רני. השאלה תתייחס לצבע בצורה הומוריסטית.
6. בחרו נקודת תורפה (משהו שיש בכם ולא נחשב משהו ״טוב״) והכינו בדיחה על עצמכם.
7. בסיפור מופיעים ילדים, רגשות והתנהגויות. אדמית – עצובה, נעלבת ילדים – מציקים, מעליבים, רעים ילדים – שנגררים אחרי ילדים אחרים ולא באמת רוצים לפגוע באדמית רני – המציק למציקים (עצוב, נעלב, רע, מעליב, נגרר, מרצה, מנהיג, מציק למציקים) הכינו מסיכה שתייצג אחת מהמילים ברשימה.